ליה הבת שלי שאלה אותי איך אני מגדיר אהבה?

אז עניתי לה שמבחינתי אהבה זה החיים…בעיקר קבלה עצמית ואחריות אישית. הידיעה שהחיים הם סך כל הבחירות שלנו, הקטנות, הגדולות, הטובות והרעות.
אהבה זה לקבל את עצמנו (ועל אותו משקל גם את האחר) גם כשרע, גם כשטועים, מפחדים, חרדים.
אהבה זה לקום שוב ושוב מנפילות עם תקווה חדשה בלב שהפעם זה יצליח.
אהבה זה להיות קשובים לעצמנו, לתחושות בטן, לאינטואיציה הפנימית ולבודד רעשי רקע חיצוניים ומצד שני לא לפחד לשתף ולהתייעץ כשתחושת הבטן אומרת שזה מה שנידרש.
אהבה זה להישאר תמים, להישאר קצת ילד. להתלהב משיר של הביטלס בפעם המליון כאילו זו הפעם הראשונה ששמעת אותו, להתרגש מזריחה יפה, לללכת לאיבוד בהופעה, להתענג על כל ביס בשקשוקה טעימה.
אהבה זה להתמסר לרגע ולהיות נוכח, כאן ועכשיו, בכל רגע ורגע!