פוסט אורח מאת הסופר, עורך ספרותי, משורר, איש יחסי ציבור ופעיל חברתי: יהורם גלילי

תודה רבה לאלדד בוברוביץ' על הכבוד והזכות להיות אחד הכותבים הראשונים במדור "פוסט אורח" בבלוג החדש שלו! אני אנצל את הבמה המכובדת והמשמעותית שקיבלתי על מנת לחלוק כמה תובנות מעשיות שלי עם כל מי שאוהב לכתוב או מעוניין לכתוב טקסטים מכל סוג שהוא – סיפור, ספר, שיר או טקסטים שיווקיים לפייסבוק או לווטסאפ.

כמי שכותב שירים וסיפורים קצרים מאז גיל שש (אני בן 47 כיום, אז תעשו בעצמכם את החשבון…) ומזה 26 שנה כותב ועורך עשרות אלפי טקסטים מכל הסוגים, ובעיקר עיתונאיים, ספרותיים ומקצועיים שפורסמו בספרים, בעיתונים ארציים ומקומיים, באתרי אינטרנט ואפילו בתוכניות ידועות בטלוויזיה וברדיו, אני רוצה להתייחס לנקודה הבעייתית ביותר בכתיבה: איך לקבל מוזה, או במילים אחרות: איך בכלל מתחילים לכתוב? כתיבה שמדברת אל הרגש, במיוחד כשמדובר בפוסט המתפרסם בפייסבוק או בווטסאפ, חייבת לפרוט על נימי הרגש. לכן הטקסט חייב לצאת מלבו של הכותב ולגעת בלבבותיהם של הקוראים. אם תשבו לכתוב על נושא כלשהו, רוב הסיכויים שלא תדעו באילו מילים לפתוח, ותישארו תקועים מול הדף או המקלדת עם הרבה רגשות שליליים כמו תסכול, כעס ואכזבה.

אז מה אפשר לעשות? הרבה מאוד, בעיקר לפני שבכלל התיישבתם ליד שולחן העבודה. בסדנאות כתיבה של יוצרים (אני עברתי עד כה שש סדנאות כאלה שהנחו סופרים, עורכים ומשוררים מקצועיים) מתרגלים כיצד לכתוב טקסטים יצירתיים עם לוח זמנים צפוף מאוד, ובאמצעות טכניקות שונות (שאולי אפרט עליהן בהזדמנות אחרת) מצליחים לגרום למשתתפיהן לזמן את המוזה (אלת היצירה במיתולוגיה היוונית ובמיתולוגיה הרומאית) ולכתוב טקסטים ספרותיים איכותיים.

אותה מוזת יצירה מגיעה לבקר במוחכם פעמים רבות בשעות היממה, אבל לאו דווקא כשאתם מתיישבים לכתוב. לכן התחילו לזהות מתי היא מבקרת אתכם וכיתבו – על גבי פתקים, נייר מכתבים, מחברת, פנקס, בטלפון הסלולרי או במקלדת המחשב, רעיונות, מילים או משפטים שלפתע צצים במוחכם כשאתם הולכים, עסוקים בפעולות אחרות או נמצאים בעבודה. מילים אלו יתגלו לכם בהמשך כמפתח לדלת הקסמים הנעולה של הטקסטים שאתם מעוניינים לכתוב, ובזכותם תצליחו לכתוב את הטקסט מבלי לחכות שהמוזה תגיע שוב לביקור במוחכם.

על מנת "לעבוד" על מוחכם כך שתוכלו להפיק ממנו את המיטב, שנו מדי פעם את המקום בו אתם כותבים. מחדר העבודה עיברו לחדר הילדים, למרפסת, לסלון, למטבח, ואפילו למיטה או לחדר השירותים. מיצאו את המקום האדיאלי עבורכם לקבלת השראה ללא כל הפרעה לכתיבה. טקסטים של השירים הטובים ביותר שכתבתי נכתבו בנסיעות ברכבת או באוטובוס או בהליכה רגלית. אני מכיר סופרים ומשוררים שכותבים את הטקסטים הטובים ביותר שלהם במקומות לא שגרתיים כמו: יער, ים או פארק ציבורי. כך למשל, המשורר והפזמונאי המנוח אהוד מנור כתב את השירים הטובים והידועים ביותר שלו על גבי שולחן המטבח, כשברקע המולת הילדים והבית.

ולסיום, אקנח בשיר קצר שמתאר כיצד אני כותב בחדר העבודה שלי, שהוא למעשה חדרון קטן אבל בהחלט מעורר השראה עבורי ומוכיח לי מאז שנת 2011 שבשביל לקבל השראה ממש לא חייבים לטוס עד לקצה השני של העולם.

בחדר העבודה שלי / יהורם גלילי

לִבְנֵי מִלִּים מַמְתִּינוֹת
בַּחֲדַר הָעֲבוֹדָה.
רוּחַ פְּרָצִים מִמְּאַוְרֵר
הַתִּקְרָה
מְעִיפָה פִּתְקָאוֹת וְדַפִּים,
וְעַל הַמַּדָּפִים צָפִים סְפָרִים.