אידור

אידור היה החבר הכי טוב שהיה לי אי פעם.
כבר 33 שנים, לא ייאמן…

בגיל 53 אין חברים כאלה והאמת היא שגם לא בגילאי 18-20…במשך שנתיים וחצי קצרות להחריד שזכיתי להכירו, לא היו לי חברים כאלה ואני כל כך מתגעגע אליו.

הוא הנפקד הכי נוכח בחיי כבר 33 שנים וכל עוד אני ורבים אחרים נזכרים בו ומדברים עליו הוא ימשיך לחיות. אפילו רומי וליה שנולדו 20 שנה לאחר לכתו כבר מכירות אותו ומדברות עליו.

והמחשבות שלא מרפות…מה הוא היה היום…מי הוא היה הופך להיות…במה הוא היה עוסק…איך היתה נראית החברות הזו…מי המאושרת שהיתה זוכה בו…

בתמונה המצורפת, סלפי גירסת 1984… הצטלמנו כל החבר'ה רגע לפני התספורת שלקראת הגיוס…אני הראשון מימין ואידור לשמאלי. אפשר לראות בתמונה את המבט היפה שלו שנמצא איתי תמיד מאז ועד היום.

בתמונה התחתונה, אידור לאחר התספורת, מחזיק עיתון עם הסיפרה 1, סימבול למה שהיה בעיני ובעיני כל מי שהכיר אותו.

אידור היה כוכב שביט שהאיר במשך 3 שנים את השמיים שלי (ושל רבים אחרים) באור זוהר של אהבה, ערכים וחברות…והתפוצץ לפני 33 שנה ברגע אחד טרגי ומיותר (ולגמריי לא באשמתו) מאש כוחותינו בלבנון.

אין כמעט יום שאני לא חושב עליו באיזשהו הקשר. אוהב ומתגעגע תמיד.

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *