מאז שאני זוכר את עצמי היו תמיד אומרים לי: 'אתה אמיתי'!

בכל תחנות חיי, ביסודי, בתיכון, בתנועת הנוער, בגרעין הנח"ל, באוניברסיטה, בלימודי העיצוב…הטייטל הזה 'אתה אמיתי' תמיד חזר על עצמו.

גם אשתי כשדיברנו לא מזמן אמרה לי שהדבר שבגללו התאהבה בי זו האותנטיות הזו.

אז שאלתי את עצמי מה זו האותנטיות הזו שמדביקים לי? כנות? דבקות באמת? חוסר זיוף? וכשחשבתי על זה יותר, הבנתי שבאמת מאוד קשה לי להימצא במצב של חוסר אותנטיות, של זיוף. בכל אספקט ותחום בחיים.

זה יכול להתבטא בדברים הכי קטנים כמו להימצא בחברת אנשים שלא נוח לי איתם או באיזה מסיבה שלא טובה לי אנרגטית, או לעבוד על פרוייקט שאני לא שלם איתו / מחובר אליו מאיזושהי סיבה.

הלכתי גם לויקיפדיה ובדקתי הגדרות לאותנטיות והתחברתי מאוד להגדרה של ההוגה קירקגור שכתב כך:
"האדם האותנטי אינו השמח, החכם, המאושר וכו', אלא זה השלם עם עצמו והחי חיים מלאי משמעות הנובעים מהחלטתו לחיות כך".

מזדהה מאוד עם ההגדרה הזו ומכריז ללא כחל וסרק, קבל עולם ופייסבוק, 'אני אותנטי'.

צילום: Refael Ben Moshe אמן צילום מחונן ❤️