מופע השקה, אלם צוקר, היכל התרבות, תל אביב.

מעט מוזיקאים מצליחים להמציא את עצמם מחדש בשלבים מתקדמים של הקריירה. הרוב מתקבעים אחרי שנות הפריצה היצירתיות והמרגשות באזור הנוחות ואני לא מבקר את זה חלילה, להפך, לגמריי מבין.

כמעט כל מוזיקאי שואף לרצות את הקהל שלו המבקש להאחז בידוע והמוכר. מגמה שמתגברת ככל שהמציאות הופכת מורכבת וקשה יותר ומאתגרת את הקהל והאמן כאחד. זה קורה בכל העולם וגם בישראל, מדינה קטנה וצפופה עם שוק קטן ומאוד תחרותי שלא פשוט לשרוד בו, בטח לא עם מוזיקה חדשה שיוצאת מגבולות ה'מיינסטרים'. גם התפרקות חברות התקליטים לא עוזרת בלשון המעטה לאמן שרוצה לצאת מהלופ הזה.

בללי מנהיג להקת "נקמת הטרקטור", הוציא לאחרונה בסיועו של המפיק ישי אמיר אלבום חדש ונפלא, "המהגר" ובעקבותיו הגיעה מופע ההשקה שזכיתי לחוות באולם צוקר בהיכל התרבות. גם באלבום ואף יותר בהופעה הצליח בללי בסוף העשור השישי לחייו להמציא את עצמו מחדש עם אלבום מהפנט, מלודיות נפלאות, סאונד עכשווי וטקסטים נוגעים, אישיים ונוקבים, חפים מהתיפייפות.

נדרש הרבה אומץ לפתוח הופעה, גם אם מדובר במופע השקה, ברצף של חמישה שירים חדשים (הפעם האחרונה שחוויתי משהו דומה היה ב-2017 בהופעה המיתולוגית של ניק קייב בהיכל מנורה) והקטע המטורף שכשכבר הגיע שיר מוכר של "נקמת הטרקטור, ועוד "משחק של דמעות", מגה להיט בעיבוד עכשווי שהותאם לרוח האלבום, הוא החוויר לעומת השירים החדשים. וזו למעשה המחמאה הכי גדולה שאני יכול לתת לאלבום החדש.

ניכר שבללי התרגש ובצדק, בכל זאת פעם ראשונה אחרי עשרות שנים על הבמות עם להקה חדשה מאחוריו והוא גם ציין את זה בפתיחה. אבל זו היתה אחת ההופעות החזקות שראיתי, בהפקה מיומנת וסופר מקצועית של ישי אמיר והפקה מוזיקלית מרהיבה של אודי תורג'מן.

היה קסם באויר, החל משיר הפתיחה "המהגר – אפילוג" עם וידאו ארט יפהפה ומיוחד ואחריו רצף של פגזים שכמו נורו מלוע של אקדח: זמן עורב, החרב, נשתה ונשתוק, מה נשתנה, מעבר לדלת. בין לבין התארחו גם המוזיקאים גבע אלון וגליה חי שהוסיפו פלפל והרבה יופי למופע.

שימו אוזן לאלבום וכמובן למופעים הבאים של "המהגר", יצירה נפלאה ומרגשת של מוזיקאי אדיר באחד משיאיו היצירתיים והאמנותיים.